<h1>ספר מצות זמניות הלכ' סוכה שער שביעי</h1>
<h2>דף י.</h2>
דע כי תיקון תפלות חג הסוכות כתפלות חג המצות, זולתי בשם החג בלבד שיאמר במקום את יום חג המצות הזה את יום חג הסוכות הזה, וכמו כן הקידוש. וגם יש הפרש אחר בחג המצות, שאין אנו אומרים בו הלל גמור [—שלם] זולתי ביום הראשון וביום השני. ובחג הסוכות גומר את ההלל שבעה ימים. והטעם לזה, כי קרבנות ימי חג המצות שווים, ובכל יום של חג הסוכות קרבן חדש. והוא מה שאמרו בתלמוד ערכין [י' ע"א] ומאי שנא בפסח דלא אמרינן הלל גמור כל יומא ובחג אמרינן כל יומא, חג חלוק בקרבנות, פסח אינו חלוק בקרבנות. וסדר הפרשיות יקרא בשני ימים הראשונים פרשת שור או כשב או עז עם חמשה אנשים. ואם חל יום ראשון של חג להיות בשבת יקראה עם שבעה אנשים. וההפטרה ביום ראשון הנה יום בא, ובשני ויקהלו אל המלך שלמה, כמו שאמרו במסכת מגילה [ל"א ע"א] בשני ימים טובים הראשונים קורין פרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטיר ביום ראשון הנה יום בא וביום השני מפטיר ויקהלו אל המלך שלמה. וקורא עם המפטיר בספר השני בשני הימים פרשת ובחמשה עשר יום לחודש השביעי עד וביום השני. ובענין הפרקים, אם חל שבת בין יום הכפורים ובין החג יקרא בו סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים, ויקרא ביום הראשון מן החג הישן תחת המטה, וביום השני לולב הגזול והיבש פסול. ואם לא חל שבת בין כיפור ובין החג קורין ביום הראשון סוכה, וביום השני הישן. ובשבת של חולו של מועד כשבת של חולו [של מועד] של פסח, זולתי שההפטרה בזה והיה ביום בוא גוג. ועם המפטיר קורא פרק מקרבנות החג שהוא קורא זה היום מימי החג. ובשאר ימי חולו של מועד מוציא ס"ת וקורא בו עם ארבעה אנשים בקרבנות החג על זה הסדר, ביום הראשון של חולו של מועד שהוא שלישי לחג יקרא עם הכהן וביום השני ועם הלוי וביום השלישי, [והשלישי חוזר וקורא וביום השלישי, ורביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי]. וביום השני של חולו של מועד שהוא רביעי לחג, יקרא עם כהן וביום השלישי ועם הלוי וביום הרביעי. ויחזור עם השלישי וביום הרביעי ג"כ. ועם הרביעי חוזר וביום השלישי וביום הרביעי ג"כ. וכן בשאר ימות החג על זה הסדר. עד יום השביעי שיקרא עם הכהן וביום הששי ועם הלוי וביום השביעי יחד.
